אז אני מוותרת עכשיו גם על רשות הדיבור שקיבלתי?

לא, אני פשוט קיבלתי את רשות הדיבור.

לא, אני צריכה לצאת.

תודה. תודה אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה מ-11:30 ואני שמחה מאוד שקיבלתי - - -

תודה. קודם כול אני רוצה לומר שאני - - -

אדוני היושב-ראש.

תודה רבה.

תודה, אדוני היושב ראש. הישיבה הזאת מאוד חשובה. בנוסח הקודם היו סעיפים שלקח הרבה זמן לנסח אותם ברגישות ובשום שכל. אני מדברת על המתווה של אדלשטיין על החוק שהוצע בפעם הקודמת. הסעיפים האלו הוסרו ובאה חלופה מאוד מצומצמת, וזה מטריד. גם היועצת המשפטית של הוועדה כתבה על כך ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו לפי הסעיפים. אבל אני רוצה לשאול למה, ואני רוצה לשאול גם את האחים שלי, הדתיים לאומיים. כשאני סיימתי קורס קצינות – לפני 40 שנה, אי אפשר להסתיר את הגיל פה – היו שלושה מסלולים לבנות. זה מה שהיה. לא היו לנו הדרכות ולא ידענו איך ללכת. במהלך השנים יותר ויותר נשים דתיות מצטרפות לצבא ובצבא ידעו, בשום שכל, בהבנה וברגישות, לראות איך מאפשרים ופותחים – כי כן, צריך את כולם. ב-7 באוקטובר גם הבת הקצינה שלי הוזעקה, למרות שהיא סטודנטית לתואר שני, כמו הרבה מאוד קצינות שעד היום קוראים להן למילואים. למה? כי יש מספיק כוח אדם? הן כבר בנות לא יודעת כמה, וצריך אותן. אני רואה את הסטודנטיות שלי, הן נעדרות, הן לא נמצאות כי הן במילואים, אין מספיק כוח אדם.

בואו נשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא באים – אנחנו יותר או פחות טובים. כיו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, אדוני, פתחנו גם את המסגרות בתוך הצבא. כן, צורכי הצבא קודמים לכול, אבל יש צרכים שהולכים וגדלים, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. אני חלילה לא נגד חרדים. אני חושבת שאת אותה רגישות שהייתה כלפי הבנות הדתיות – יש לנו מודל איך קולטים. אסור למנוע, משום שכל המסגרות – וכן, אני לבנות הגדולות שלי הזמנתי את ההדרכות של הצבא אלינו הביתה, כי בבתי הספר הדתיים היה אסור. זה לקח הרבה זמן עד שחלק מבתי הספר אפשרו רק להנגיש את הידע, לספר את הסיפור: יש מסגרות מאפשרות. את אותם מסלולים ייעודיים, מגדריים, בעולם הישיבות יהיה קל לתווך. לבנות דתיות יש הרבה מאוד חסמים. אבל גם עם זה למדו, ועם הרגישות וההבנה הזו, עם אחד אנחנו. ראינו מה קרה ב-7 באוקטובר. תאמינו לי, אפשר להתנגח על דבורה הנביאה, אני יודעת לדבר עליה, אני יודעת לתת פה גם את המשמעות וההשלכות. כן, היה נביא, העם יכול היה וצריך היה ללכת לנביא. העם בחר בעצמו לא ללכת לנביא וללכת בדרך הארוכה והגבוהה ולבקש מדבורה שתשפוט אותו. ולגבי האסטרטגיה יש פה הרבה מאוד שאלות, גם שאלות הלכתיות. אם נשאל את השאלה מה פתאום נשים בחנוכה יכולות להוציא ידי חובה גברים? הרי אנחנו יודעות ויודעים את זה, מלומדים אנחנו, אנשי הלכה אנחנו כן. אני לא פוסקת, אני יודעת, אני לומדת הרבה פעמים מתוך מצוקה שאני שואלת. אתם יודעים את העבודה. אבל אני אומרת, בואו לא נתנגח בפן ההלכתי, זה לא דיון הלכתי. גם לא בפן החברתי אזרחי. ראינו שאפשר היה להגיע לנוסח במתווה אדלשטיין, כן, לתת את המענה, את הרגישות והאהבה, וגם לאחיי בציונות הדתית, אסור שזה יהיה שסע בינינו. הרבה יותר בנות מתגייסות לצבא, צריך להבין את זה, להנגיש להן את הידע, את הדת, את המסגרות הקיימות, ואסור שזה יהיה טריז בינינו. גם הבן שלי למד בישיבה, הלך לישיבה גבוהה ואחרי זה היה בתפקידים בכירים מאוד שנה וחצי בצבא, נפצע קשה, חזר. גם החתנים שלי אותו דבר, סבב שמיני, כולם. חלק שומרים ככה וחלק שומרים ככה, וכולם דתיים על-פי הגדרה. אז צריך ברגישות ובשום שכל, ואני קוראת לכם, באתי במיוחד היום לומר את זה, אסור שזה יהיה ריב בתוך הציונות הדתית. מי שרוצה הולכת לצבא, כל אחד לא יגיד לשני - - (היו"ר בועז ביסמוט 14:07)

- - אם זה עניין הלכתי או לא. אנחנו לא נפתח פה את הפנקסנות הזו.

היו פה כאלה שאמרו את זה. היו פה, ואולי גם יגידו, אני לא אהיה פה כל היום.

חברים, ב-2014 אני - - -

את לא היית. ב-2014 - - -

שמעו, ב-2014, כשזה עבר ברבנות הראשית, הייתי פה. הייתי פה וטיפלנו בסוגיות האלה. לא כדאי לנו לחזור אחורה. כנראה אנשים קיצוניים.

אסור לנו לחזור אחורה. אנחנו צריכים לכבד החלטות גם אם למישהו זה נראה הלכתי פחות או יותר. כולנו יודעים שיש רבנים שונים ומסגרות שונות והבנות שונות. קנה לך רב, נכון? אנחנו יודעים את זה, גם בתוך - - - עשה לך.

עשה לך רב וקנה לך חבר. ואני אומרת לכם את זה כי עברנו הרבה מאוד דברים, ואנשים סביב השולחן הזה יודעים, וגם להם יש ילדים כאלה וילדים כאלה. לכולנו יש מהכול, והצבא שלנו חייב להיות צבא אחד. ואחרי שנתיים כאלה צריך בשום שכל, כן, אני רוצה את אחיי החרדים ואת אחיותיי החרדיות על-פי ההבנות שלהם, אבל חלילה שזה לא יפגע בכל מה שבנינו פה ברגישות, בעמל, בשום שכל. לא לפגוע בנשים, לא לפגוע בנשים דתיות. גם נשים דתיות רוצות לצאת דתיות מהצבא, כן. כולנו. אז צריך לבוא ולראות איך לא מצמצמים את המסגרות האלה. אדוני, עוד דבר אחד שאני רוצה לבקש. אני עבדתי על זה הרבה בוועדה למעמד האישה ועשינו דיונים משותפים, גם עם וועדת חוץ וביטחון, גם אגב בסוגיות של השירות הלאומי, אני לא פותחת את זה כאן. אבל מה שאני רוצה לבקש – שידווחו לוועדת החוץ והביטחון על הביצועים, על שינויים מגדריים, על מה שלא יהיה, על המבנים. אבל צריך להבין שזה תהליך. ובתהליכים דברים קורים, וכשיש הבנות הדברים יכולים להיפתר. תודה, אדוני היושב-ראש.

אני לא ביש עתיד כבר.

אני לא ביש עתיד.

אני לא ביש עתיד - - - היא כבר לא ביש עתיד.

חבר הכנסת אשר, זה לא קשור. אני הייתי ביש עתיד כשיכולתי להיות ביש עתיד. אני היום לא יכולה להיות ביש עתיד ואתה יודע את זה. אז בוא לא ניכנס עכשיו לדיון.

נכון, ואני מודה לו על כך.

חבר הכנסת אשר, אנחנו עבדנו - - -

ואתה מעריך אותי על החוק הזה.

דבר על חוק - - -